החופש הגדול! הזדמנות מצוינת לשינויים קטנים! חלק א'
כולם בחופש!
זו הזדמנות מצוינת ליצור שינוי!
קבלו 8 'עשה' ו'אל תעשה'
שכדאי לשנן אותם,
אולי היזכר בהם,
להפנים וליישם!
הילדים בחופש,
זמן להכיר אותם באמת,
להתקרב אליהם,
וגם להכניס אווירה קצת אחרת, רעננה.
ולכם, הורים, הזדמנות לייצר הורות עם השראה.
הם מחפשים להתנסות בעצמם
כדי להפנים התנהגות מסוימת,
חייבים להתנסות, לעשות, לחוות, לטעות.
זה הזמן של הילדים והמתבגרים
ללמוד על בשרם – לעשות טעויות
כדי ללמוד איך דברים
עובדים או לא עובדים.
כך הוא מתחזק, מפתח חושים חדים וצובר חכמה.
עשה: אפשרו לו לטעות.
סמכו עליו ותנו לו צ'אנס ועוד אחת ועוד אחת.
תייצרו בשבילו מרחב (בטוח מסכנות) להתנסות, לטעות ולחוות חוויות.
אל תעשה: אל תוכיחו אותו,
אל תחנכו אותו,
אל תאיימו עליו,
אל 'תקצצו' לו את הכנפיים.
דוגמא:
הוא רוצה לצאת ליומיים קמפינג
עם חבר בקרבת מקום,
אתם מקשיבים קשב רב
מה הם הולכים לעשות ואיך.
אל תסבירו להם,
כמה מסוכן ומה לא לעשות (את זה הם יודעים).
אחרי ששמעתם אותם
(אותו ואת החבר)
אתם שואלים אותם אם אפשר להוסיף
רעיונות…
והציעו בלי אגו,
בלי הפחדות,
מציעים בצניעות ובקצרה (לא 'לתפוס במה').
שינויים מפחידים אותו
הוא לא רוצה ולא אוהב שינויים.
וקשה לו לעשות שינויים.
עושה: מכניסים שינויים קטנים,
קטנים שכמעט לא מרגישים אותם.
מכניסים כל פעם שינוי קטן כל כמה ימים.
ומתמידים איתו לפחות כמה ימים.
אל תעשה :לא מצהירים הצהרות בומבסטיות,
לא מציינים שמהיום עושים הכל אחרת.
זה מרתיע ומעורר התנגדות.
דוגמא:
פעם ביום למשך 3 דקות אתם משמיעים
שיר או מוסיקה שאתם רוצים לחשוף בפניהם.
לא כל היום, לא כל יום…
לאט, לאט. בעוד כמה ימים 5 דק', וכו'.
הוא בטוח שהוא יודע הכל
הוא חושב שהוא יודע
יותר טוב ויותר נכון מכם…
לפעמים זה נכון
ולעיתים קרובות זה לא.
הוא בטוח שאתם לא מבינים כלום בסמים ואלכוהול…
עשה: אפשרו לו לבטא את הידע שלו,
תנו לו במה להגיד את דבריו.
וגם תגידו את האמת שלכם עד הסוף.
ובהזדמנות אחרת כבדרך אגב,
הוכיחו אותו על טעותו.
אל תעשה: *לא נכנסים אתו לוויכוח
מי צודק, זה לא מה שחשוב.
*לא מבטלים את הרעיונות שלו
(גם אם הם הזויים או טיפשיים, ולא הגיוניים).
*לא מזלזלים בדעות שלו
(כי זה עושה נזק כמעט בלתי הפיך)
*לא נכנסים איתו ל'מלחמות אגו'.
(כי במלחמה יש רק מפסידים)
דוגמא: הוא רוצה לחזור מבילוי בחמש בבוקר.
אתם מקשיבים לשיקולים שלו.
כל החברים שם,
יש מבוגר איתם,
כולם עושים את זה בחופש,
זה חופש, הוא כל כך רוצה את זה
ולמה לגרום לו עוגמת נפש…
אתם מקשיבים עד הסוף.
כעת אתם מסבירים לו
את נקודת המבט שלכם
מבלי לזלזל או לבטל את שלו.
אתם אומרים לו שלמרות
שהתרשמתם מהאחריות שלו,
ומההסבר ההגיוני
והמפורט שלו –
אתם מאפשרים לו להנות
עד שתיים לפנות בוקר
(או כל שעה שתחליטו עליה),
מסבירים לו את השיקולים שלכם וזהו.
בלי אגו, בלי ויכוח, בטון נמוך ורגוע.
אתם לא במלחמה.
אתם יוצאים מהחדר
כשאתם שמעתם אותו עד הסוף
והשמעתם את קולכם.
תשובה לא מומלצת כמו:
'אני ההורה ואני רוצה שתחזור הביתה בשעה…'
יוצרת התנגדות ופעולה הפוכה ממש.
הוא צריך את ההסכמה שלכם
הוא מצפה לאישור שלכם
ורוצה את תשומת הלב שלכם תמיד.
גם אם הוא מתמרד
וגם אם הוא מצהיר אחרת.
עושים: הכניסו ליומן 'יום הילד' שבו
אתם יושבים אתו חצי שעה
בבית קפה פעם בשבוע או שבועיים.
תהיו רק אתו בקשב מלא.
דברו על כל דבר חוץ מלימודים וחינוך.
כמו כן, החליטו ביחד
מה אפשר לעשות בחופש ומה לא.
תנו לו באמת לנוח,
ליהנות מהחופש,
תנו לו להרגיש בחופש,
זכרו, להרגיש בחופש זה לא להתפרע או להרוס או לחזור לפנות בוקר.
לא עושים: לא מעירים לו שהוא מבזבז את החופש שלו.
לא מזכירים לו שהוא צריך ללמוד,
לא מעירים אותו בבוקר (זה באמת חופש).
דוגמא: תנו לו לישון עד מאוחר,
כשהוא מתעורר,
ציינו שאתם אוהבים לראות
אותו נהנה בחופש שלו,
באמת מגיע לו,
שאלו אותו מה הוא מתכנן להיום…
הוא יגיד טלוויזיה, מחשב, מוסיקה
לא משנה מה,
אתם מאחלים מימוש חופש כרצונו.
אפשרו לו להרגיש שהוא קובע בחופש
את הזמן שלו גם
אם הוא 'שורף' את הזמן בבטלה…
ברגע שאתם יחד איתו ולא נגדו – זה ייגמר לו מהר.
זהו החלק הראשון של המאמר,
לקריאת החלק השני לחצו כאן
וזכרו, בחינוך תמיד, תמיד אפשר לתקן ולשפר!
מאחלת לכם חופש מעולה!
ואני כאן לשאלות, עצות ותהיות.
רותי ריטה דונין
מאמנת אישית של מתבגרים
ומדריכה הורים להורות עם השראה
054-4382368
